חלפו יומיים משובנו מטוסקנה והחיוך טרם מש משפתיי.
מראות, טעמים, ניחוחות, שבים ועולים במוחי ובאפי והתחושה החזקה מכולן , היא – הגעגוע
געגוע לתחושה הנפלאה שהכול זורם בהרמוניה ובתיאום בלתי מוסברים. הטיולים, הבישולים, החברותא, הטבע, כן הטבע הטוסקני המדהים, הכול היה שם בשבילנו ובעדנו. מקבל, מזמין, מסביר פנים. אין לי הסבר איך זה היה מתוזמן כל כך, נעים, משמח, מרגש, מרומם רוח. כנראה שאתה הוא זה שבכישוריך הטבעיים, מצליח מבלי להתאמץ, לחבר את כל המורכבות של מסע שכזה לכדי "שיר". הידעת שנוסף על כישוריך הרבים אתה גם משורר???

ואם בשירה עסקינן, הרי ש"איזולנה" היא מושא לגעגוע בפני עצמו. כשמה כן היא, מבודדת, נטועה אי שם בשומקום, בליבו של טבע כמו שרק טוסקנה, יכולה להציע. בעוד אנו מבשלים, הגיחו האיילים מבינות העצים, בוחנים מרחוק את שכניהם החדשים. הפסיונים המדהימים חגו מעלינו. משפחות של חזירי בר השאירו את עקבותיהם בשבילי העפר. טיולי הבוקר הרגליים בינות גפנים, זיתים, עצי אלון, עוקבים אחר עקבותיהם של גורי האיילים המתוקים, אילו שילדינו מכנים "במבי",נראים עתה כלקוחים מאגדת ילדים. אבל באמת היינו שם. אילולא לקחתי עימי את הפרוספקט של האחוזה הייתי מתקשה בעצמי להאמין שאכן "איזולנה" אינה פרי דמיוני.

וגם החדרים הפתיעו בעיצובם, ניקיונם, האבזור המלא, מרווחים ומזמינים. זו הפעם השלישית שאני מתארחת באחוזה טוסקנית ו"איזולנה" עולה על קודמותיה בגדול. גם חדר האוכל, חדיש, מרווח, אסתטי כל כך. חלונותיו הגדולים מאפשרים חוויה של "בפנים-בחוץ". המטבח שהכיל את כולנו ואפשר לנו ליצור בהשראתך יצירות אומנות טעימות כל כך.

העלייה במשקל, הינה הסממן המוחשי שנותר מארוחות השחיתות בהן התפנקנו. תודה על הכול, תודה על מי שאתה, בהצלחה בכל העשייה הנפלאה שלך, חזרתי הביתה מלאת שמחה ואהבה בזכותך, לא יכולתי לצפות למתנה נפלאה יותר ליום ההולדת, נתראה בטיולים הבאים. שלך,

מוריה ששון 16.08.2006